הילד שלי גרוע בספורט

Moran  Dankner photography -9386

 

לצערי הרב , אני שומע את המשפט הזה לא פעם ולא פעמיים מפי הורים . ברוב הגדול מאד של המקרים , מדובר במשפט חסר בסיס אמתי .

אז איך הורים מגיעים למסקנה שהילד שלהם גרוע בספורט ? ומן הסתם מעבירים את האמונה הזו אליו ? ההסבר שבדרך כלל אני מקבל מהורים כשאני שואל אותם את השאלה הנ"ל הוא משהו בסגנון : הוא ממש גרוע בכדורגל , לא אוהב לשחק בכדור , היינו בחוג כדורגל/כדורסל/ג'ודו ופשוט לא הלך , אצל בנים , ואצל בנות אותו הדבר בדיוק , רק עם בלט , התעמלות קרקע וכו' . מכיוון שהענפים שציינו לעיל הם הענפים הפופולריים בקרב האוכלוסייה , גם הילדים ואולי במיוחד ההורים מושפעים מאד חברתית אם הילד/ה שלהם לא מצליחים בתחומים אלה . ילדים אוהבים לזוז , להיות בתנועה , הם אוהבים אתגרים . במשך יותר מעשר שנות הוראה לימדתי אלפי ילדים בגן ובבית הספר ומעולם לא ראיתי ילד שלא מתחבר בכלל לשום סוג של ספורט או תנועה . הסוד הוא פשוט מאד : חשיפה ! אם הילד לא התחבר למשחקי כדור או אומנויות לחימה , אם הילדה לא התחברה לבלט או התעמלות קרקע זה לא הופך אותם ל"גרועים בספורט" . זה בסך הכל אומר שהם לא נחשפו למספיק ענפים ואתגרים פיזיים . זו אחת הסיבות שבגינן אנחנו במהלך החוגים בכל הגילאים , חושפים את הילדים לאלמנטים מכמעט כל ענף ספורט ותנועה שקיימים . החל משליטה בכדור , דרך תרגילי התעמלות ,אתלטיקה ומשקולות בסיסיים , טיפוס ועוד ועוד ובעיקר הרבה תנועה חופשית ומשחקים , כך שכל אחד ואחת יכולים למצוא אצלנו את הנקודות החזקות שלהם .

אני לא אשכח לעולם מקרה של ילד בן 6 הכי מקסים בעולם , עניו , שקט , קשוב , חברותי ובעל יכולות אתלטיות מדהימות ! בסיום אחד האימונים נגשתי לאביו ואמרתי לו " תקשיב – יש לך ילד ספורטאי על ! אתלט חבל על הזמן ! " האבא הסתכל עלי מופתע לחלוטין ואמר : " באמת ? הייתי בטוח שהוא גרוע בספורט כי הוא לא משחק כדורגל " …

לסיכום : לכל ההורים לפני שאתם חורצים את דינם של ילדכם לחיים של חוסר אמונה ביכולותיהם הפיזיות ואמונה שהם "גרועים בספורט" חשפו לכמה שיותר ענפים , בסוף הם יתחברו למשהו ! (וזה לא חייב להיות חוג , גם בילוי במתקנים בגן השעשועים דורש מיומנויות גופניות ).

5 דברים שיקרו כשהילדים שלכם יתאמנו אצלינו

בקרוספיט קידס תל אביב אנחנו לא רק חוג שבו הילדים באים ל 45 דק' ואז הולכים הביתה ושוכחים אותנו לשבוע . הדרך שלנו היא להיכנס לילדים ללב ולראש דרך פעילות סופר מהנה , מאתגרת ומפתחת , כך שהפעילות הגופנית הופכת להיות חלק בלתי נפרד מחיי היום – יום שלהם מחוץ לחוג וכך גם הערכים שהם סופגים אצלינו. אז כדי שלא תהיו מופתעים מתופעות הלוואי , החלטנו להכין אתכם מראש לכמה מהן :

  1. "הרגליים על הקיר" (או על הכורסא / הספה/המיטה/הכיסא:)  : כבר באימון הראשון הילדים ילמדו שאצלנו בזמן המנוחה עושים עמידת ידיים עם רגליים על הקיר . כשהם יקלטו שהם מצליחים לעשות את זה בקלות , הם יתחילו להשוויץ לכם ויעשו את זה בכל מקום אפשרי (כמובן שנלמד אותם לא לעשות את זה עם נעליים 🙂  כל מה שאתם תצטרכו לעשות זה לוודא שזה נעשה במקום בטוח ולהתמוגג מהכישרון המדהים של ילדכם 🙂  _MG_8261
  2.  "לוח השנה המבולבל" : אם הילדים שלכם בגילאי שנתיים עד 6 , סביר מאד להניח שבכל יום מימות השבוע אתם תשמעו לפחות פעם אחת את השאלה : " היום הולכים לקרוספיט ??? " מכיוון שברוב הימים התשובה המצערת תהיה "לא , היום יום …. והקרוספיט ביום …." אתם מוזמנים להוסיף למשפט הזה : " אבל בינתיים אנחנו יכולים להתאמן בבית על חלק מהדברים ! אולי תראי/ה לי מה אתם עושים שם ? " . זה מתכון מצוין להעברת זמן איכות עם הילדים 🙂 DSC_1825
  3.   "beby steps " : אנחנו מלמדים את הילדים שבחיים לא הכל הולך בקלות וכשיש משימה שמתקשים בה , אם מנסים שוב ושוב ושוב ושוב – בסוף מצליחים ! " . ומי שלא מנסה – לא מצליח ! "כשהייתם תינוקות ניסיתם ללכת צעד אחד ונפלתם , ואז עוד אחד ונפלתם , אבל לא הפסקתם לנסות , נכון ? אם הייתם מפסיקים לנסות , מה היה קורה ? "…  אז תתכוננו לילדים שלא מתייאשים בקלות . DSC_1750
  4. " אמיץ ולא נשפך כמו מיץ , אמיצה ולא מפחדת מריצה " – אם הילדים שלכם יגלו סימני פחד מדבר מסוים , אל חשש ! הם כבר יודעים שזה בסדר גמור לפחד . ואז הם יאזרו עוז ובזהירות ובסבלנות יתנסו ויתגברו על הפחד ! ציור01-1
  5. "אני תמיד נשאר אני" – "לפעמים אני מטוס ולפעמים אופנוע , לפעמים אני נמר ולפעמים צפרדע , לפעמים אני מחטיא ולפעמים פוגע , אבל אני תמיד נשאר אני !" בכל יום יש לי מצב רוח אחר ומשתנה , משימות חדשות ודברים חדשים ללמוד , אבל תמיד תמיד אני בטוח בעצמי , כי בכל מצב : אני נשאר אני !_MG_8237

ספורט לאלפים ולא רק לאלופים

_MG_8122

 

בתקופה שבה הספורט העיקרי שילדים עושים הוא הקשה על המקלדת או על כפתורי השלט , המשפט שבכותרת מקבל משמעות גדולה יותר כתפיסת עולם .

מספר הכישרונות הספורטיביים והילדים שמוכנים להשקיע את כל מה שנדרש על מנת להיות ספורטאי מקצועי הם מעטים ביחס לאוכלוסיה ולכן אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שקודם כל המטרה שלנו היא להשריש בילדים את הפעילות הגופנית ואורח החיים הבריא כך שהם יגדלו להיות מבוגרים ששומרים על אורח חיים בריא וכושר גופני . אם על הדרך אנחנו מוצאים כמה ספורטאים פוטנציאלים – מה טוב 🙂

אז איך עושים את זה ?

קודם כל ולפני הכל דואגים ליצור להם חוויה חיובית כדי שפעילות גופנית תתקשר להם באופן מידי לכיף .

אבל איך דואגים שיהיה להם כיף ?

התשובה קצת מורכבת , אבל ניתן אותה בתמציתיות בכמה נקודות :

1. לאף אחד לא כיף אם הוא מרגיש שהוא לא מצליח ושהוא לא טוב .  לכן אנחנו בונים משימות שיוצרות הצלחה , מתאימים את "הדרישות" לכל אחד לפי רמת המסוגלות שלו וכמובן עושים את זה עם "טאקט" ככה שהילד לא מרגיש שהוא פחות טוב מאחרים .

2. לאף אחד לא כיף אם קל לו מידי – זה משעמם ! לכן אנחנו תמיד יוצרים אתגר בהתאם לרמת הילד , שיתאמץ , שינסה כמה פעמים עד הצלחה .

3. תחרותיות תמיד קיימת ברקע בין ילדים ובכלל וכידוע אף אחד לא אוהב להפסיד . לכן אנחנו ממזערים תחרות ! גם כשהיא מתקיימת , לא שמים את הזרקור על המנצחים , אלא  על המשתדלים והמתאמצים .

4. משחקים ! משתמשים בדמיון, בהומור וביצירתיות ושומרים על אווירה נעימה !

1+2+3+4 = ילדים שנהנים ומפתחים בטחון עצמי = ילדים פעילים גופנית = סיכוי גבוה למבוגרים ששומרים על כושר גופני ובריאות כי זה מתקשר להם לחוויות טובות וחיוביות !