הילד שלי גרוע בספורט

 

לצערי הרב , אני שומע את המשפט הזה לא פעם ולא פעמיים מפי הורים . ברוב הגדול מאד של המקרים , מדובר במשפט חסר בסיס אמתי .

אז איך הורים מגיעים למסקנה שהילד שלהם גרוע בספורט ? ומן הסתם מעבירים את האמונה הזו אליו ? ההסבר שבדרך כלל אני מקבל מהורים כשאני שואל אותם את השאלה הנ"ל הוא משהו בסגנון : הוא ממש גרוע בכדורגל , לא אוהב לשחק בכדור , היינו בחוג כדורגל/כדורסל/ג'ודו ופשוט לא הלך , אצל בנים , ואצל בנות אותו הדבר בדיוק , רק עם בלט , התעמלות קרקע וכו' . מכיוון שהענפים שציינו לעיל הם הענפים הפופולריים בקרב האוכלוסייה , גם הילדים ואולי במיוחד ההורים מושפעים מאד חברתית אם הילד/ה שלהם לא מצליחים בתחומים אלה . ילדים אוהבים לזוז , להיות בתנועה , הם אוהבים אתגרים . במשך יותר מעשר שנות הוראה לימדתי אלפי ילדים בגן ובבית הספר ומעולם לא ראיתי ילד שלא מתחבר בכלל לשום סוג של ספורט או תנועה . הסוד הוא פשוט מאד : חשיפה ! אם הילד לא התחבר למשחקי כדור או אומנויות לחימה , אם הילדה לא התחברה לבלט או התעמלות קרקע זה לא הופך אותם ל"גרועים בספורט" . זה בסך הכל אומר שהם לא נחשפו למספיק ענפים ואתגרים פיזיים . זו אחת הסיבות שבגינן אנחנו במהלך החוגים בכל הגילאים , חושפים את הילדים לאלמנטים מכמעט כל ענף ספורט ותנועה שקיימים . החל משליטה בכדור , דרך תרגילי התעמלות ,אתלטיקה ומשקולות בסיסיים , טיפוס ועוד ועוד ובעיקר הרבה תנועה חופשית ומשחקים , כך שכל אחד ואחת יכולים למצוא אצלנו את הנקודות החזקות שלהם .

אני לא אשכח לעולם מקרה של ילד בן 6 הכי מקסים בעולם , עניו , שקט , קשוב , חברותי ובעל יכולות אתלטיות מדהימות ! בסיום אחד האימונים נגשתי לאביו ואמרתי לו " תקשיב – יש לך ילד ספורטאי על ! אתלט חבל על הזמן ! " האבא הסתכל עלי מופתע לחלוטין ואמר : " באמת ? הייתי בטוח שהוא גרוע בספורט כי הוא לא משחק כדורגל " …

לסיכום : לכל ההורים לפני שאתם חורצים את דינם של ילדכם לחיים של חוסר אמונה ביכולותיהם הפיזיות ואמונה שהם "גרועים בספורט" חשפו לכמה שיותר ענפים , בסוף הם יתחברו למשהו ! (וזה לא חייב להיות חוג , גם בילוי במתקנים בגן השעשועים דורש מיומנויות גופניות ).

5 דברים שיקרו כשהילדים שלכם יתאמנו אצלינו

בקרוספיט קידס תל אביב אנחנו לא רק חוג שבו הילדים באים ל 45 דק' ואז הולכים הביתה ושוכחים אותנו לשבוע . הדרך שלנו היא להיכנס לילדים ללב ולראש דרך פעילות סופר מהנה , מאתגרת ומפתחת , כך שהפעילות הגופנית הופכת להיות חלק בלתי נפרד מחיי היום – יום שלהם מחוץ לחוג וכך גם הערכים שהם סופגים אצלינו. אז כדי שלא תהיו מופתעים מתופעות הלוואי , החלטנו להכין אתכם מראש לכמה מהן :

1. "הרגליים על הקיר" (או על הכורסא / הספה/המיטה/הכיסא:)  : כבר באימון הראשון הילדים ילמדו שאצלנו בזמן המנוחה עושים עמידת ידיים עם רגליים על הקיר . כשהם יקלטו שהם מצליחים לעשות את זה בקלות , הם יתחילו להשוויץ לכם ויעשו את זה בכל מקום אפשרי (כמובן שנלמד אותם לא לעשות את זה עם נעליים 🙂  כל מה שאתם תצטרכו לעשות זה לוודא שזה נעשה במקום בטוח ולהתמוגג מהכישרון המדהים של ילדכם 🙂  
2.  "לוח השנה המבולבל" : אם הילדים שלכם בגילאי שנתיים עד 6 , סביר מאד להניח שבכל יום מימות השבוע אתם תשמעו לפחות פעם אחת את השאלה : " היום הולכים לקרוספיט ??? " מכיוון שברוב הימים התשובה המצערת תהיה "לא , היום יום …. והקרוספיט ביום …." אתם מוזמנים להוסיף למשפט הזה : " אבל בינתיים אנחנו יכולים להתאמן בבית על חלק מהדברים ! אולי תראי/ה לי מה אתם עושים שם ? " . זה מתכון מצוין להעברת זמן איכות עם הילדים 🙂 
3.   "beby steps " : אנחנו מלמדים את הילדים שבחיים לא הכל הולך בקלות וכשיש משימה שמתקשים בה , אם מנסים שוב ושוב ושוב ושוב – בסוף מצליחים ! " . ומי שלא מנסה – לא מצליח ! "כשהייתם תינוקות ניסיתם ללכת צעד אחד ונפלתם , ואז עוד אחד ונפלתם , אבל לא הפסקתם לנסות , נכון ? אם הייתם מפסיקים לנסות , מה היה קורה ? "…  אז תתכוננו לילדים שלא מתייאשים בקלות . 
4. " אמיץ ולא נשפך כמו מיץ , אמיצה ולא מפחדת מריצה " – אם הילדים שלכם יגלו סימני פחד מדבר מסוים , אל חשש ! הם כבר יודעים שזה בסדר גמור לפחד . ואז הם יאזרו עוז ובזהירות ובסבלנות יתנסו ויתגברו על הפחד ! 
5. "אני תמיד נשאר אני" – "לפעמים אני מטוס ולפעמים אופנוע , לפעמים אני נמר ולפעמים צפרדע , לפעמים אני מחטיא ולפעמים פוגע , אבל אני תמיד נשאר אני !" בכל יום יש לי מצב רוח אחר ומשתנה , משימות חדשות ודברים חדשים ללמוד , אבל תמיד תמיד אני בטוח בעצמי , כי בכל מצב : אני נשאר אני !

ספורט לאלפים ולא רק לאלופים

 

בתקופה שבה הספורט העיקרי שילדים עושים הוא הקשה על המקלדת או על כפתורי השלט , המשפט שבכותרת מקבל משמעות גדולה יותר כתפיסת עולם .

מספר הכישרונות הספורטיביים והילדים שמוכנים להשקיע את כל מה שנדרש על מנת להיות ספורטאי מקצועי הם מעטים ביחס לאוכלוסיה ולכן אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שקודם כל המטרה שלנו היא להשריש בילדים את הפעילות הגופנית ואורח החיים הבריא כך שהם יגדלו להיות מבוגרים ששומרים על אורח חיים בריא וכושר גופני . אם על הדרך אנחנו מוצאים כמה ספורטאים פוטנציאלים – מה טוב 🙂

אז איך עושים את זה ?

קודם כל ולפני הכל דואגים ליצור להם חוויה חיובית כדי שפעילות גופנית תתקשר להם באופן מידי לכיף .

אבל איך דואגים שיהיה להם כיף ?

התשובה קצת מורכבת , אבל ניתן אותה בתמציתיות בכמה נקודות :

1. לאף אחד לא כיף אם הוא מרגיש שהוא לא מצליח ושהוא לא טוב .  לכן אנחנו בונים משימות שיוצרות הצלחה , מתאימים את "הדרישות" לכל אחד לפי רמת המסוגלות שלו וכמובן עושים את זה עם "טאקט" ככה שהילד לא מרגיש שהוא פחות טוב מאחרים .

2. לאף אחד לא כיף אם קל לו מידי – זה משעמם ! לכן אנחנו תמיד יוצרים אתגר בהתאם לרמת הילד , שיתאמץ , שינסה כמה פעמים עד הצלחה .

3. תחרותיות תמיד קיימת ברקע בין ילדים ובכלל וכידוע אף אחד לא אוהב להפסיד . לכן אנחנו ממזערים תחרות ! גם כשהיא מתקיימת , לא שמים את הזרקור על המנצחים , אלא  על המשתדלים והמתאמצים .

4. משחקים ! משתמשים בדמיון, בהומור וביצירתיות ושומרים על אווירה נעימה !

1+2+3+4 = ילדים שנהנים ומפתחים בטחון עצמי = ילדים פעילים גופנית = סיכוי גבוה למבוגרים ששומרים על כושר גופני ובריאות כי זה מתקשר להם לחוויות טובות וחיוביות !

"אני לא יכול "

"אם שטפת כלים אבל לא ניקית את הכיור בסוף – זה לא נחשב ששטפת ! " זה נשמע לי כמו משפט הגיוני שאומר בפשטות : אם כבר אתה עושה משהו – תעשה אותו עד הסוף . כשהמ…

מקור: "אני לא יכול "

האימון היומי 4.5.2014

 

 

 

היום בקבוצת הגדולים נקיים אימון לכבוד יום העצמאות ה 66 של מדינת ישראל 

ב 6 דק' כמה שיותר סבבים של 6 התרגילים הבאים :

6 פושאפס (שכיבות שמיכה)

6 ניתוקי ידיים מהרצפה בעמידת ידיים על הקיר

6 קפיצות על ארגז

6 סיטאפס (מעבר משכיבה לישיבה)

6 פולאפס (מתח)

6 סקוואטים

 

ביום שלישי , יום העצמאות – לא יתקיימו אימונים .

האימון היומי 22.04.14 ball wod

 

 

3-5 דקות כמה שיותר סבבים של :

5 –   סקוואט עם כדור מעל הראש

10 – טראסטרס עם כדור

15 – זריקת כדור -כיף לריצפה ותפיסה

על הורים ילדים ,חופשה ותשומת לב

 

החופשה מהגן או מבית הספר היא בדרך כלל גם חופשה ממסגרות אחה"צ כמו חוגים או אימונים.

אז איך מונעים מהילדים "לאבד" את שיגרת האימונים והפעילות לטובת הטלוויזיה , המחשב והפליסטיישן

וגורמים ליציאה מהשגרה להיות מועילה וטובה עבור הילדים ?

מבלים זמן איכותי יחד מחוץ לבית . יציאה לטיולים בטבע היא רעיון מעולה !

תוך כדי הטיול כדאי לאתגר קצת את הילדים המשימות כגון ריצה , או טיפוס על גדר נמוכה ,

קפיצה מגבהים שונים , תלייה על ענפי עצים או מתחים שונים . (כמובן לוודא קודם שזה בטיחותי).

כמובן שאת כל הדברים הנ"ל ניתן לעשות גם בכל פארק או גן שעשועים הקרוב לביתכם .

זכרו שעבורכם זה טיול בטבע , עבורם עם קצת דמיון ,פתיחות ויצירתיות מצד ההורים זה יכול להפוך

ללונה פארק של פעילות מהנה ומאתגרת .

הזדמנות מצוינת לילדים להשוויץ ביכולותיהם הפיזיות והזדמנות נדירה להורים להתמוגג מיציר כפיהם 🙂

חג שמח !!

 

 

"אני לא יכול "

צילום : דימה וזינוביץ

"אם שטפת כלים אבל לא ניקית את הכיור בסוף – זה לא נחשב ששטפת ! "

זה נשמע לי כמו משפט הגיוני שאומר בפשטות : אם כבר אתה עושה משהו – תעשה אותו עד הסוף . כשהמשפט הזה מגיע מצורף למשפטים : " למה קיבלת במבחן רק 85 ולא 100 ? " או , "אתה רואה ? למדת רק שעתיים וקיבלת 80 .אם במקום לשחק בכדור היית לומד עוד כמה שעות היית מקבל 100 ! " יכולה להיות לזה רק משמעות אחת : " תהיה מצוין ! תהיה מושלם !" . אני בטוח שחלק גדול מהקוראים חושבים לעצמם "איזה יופי של חינוך !" .

אין ספק שהשאיפה למצוינות היא תכונה חשובה וטובה ובוודאות הערכים האלה שהטמיעו בי בתור ילד הובילו אותי למקומות יפים וטובים בחיים . עם זאת , כידוע לכולנו , ילדים לא לוקחים כל דבר כפשוטו . אתה יכול להגיד לילד :" למה לא קיבלת 100 ? " והוא לא יבין שיש לו פוטנציאל ויכולת להיות מצוין . מה שהוא יבין זה שהוא לא מספיק טוב , כי הוא השקיע (לפי תפיסתו ) ובכל זאת לא קיבל 100 . בכל אופן , אם נחזור רגע אלי , כל חיי גדלתי בתחושה שבכל דבר שאני עושה אני צריך להיות הכי טוב שאני יכול , כלומר אם אני מרגיש שאני לא יכול לעשות משהו בצורה הכי טובה שיש – אני לא אעשה אותו .

מסקנה : אסור לי לטעות !

אם אתה גדל בתור ילד עם תחושה שאסור לך לטעות – אתה לא תנסה שום דבר שנראה לך מעט מעבר ליכולותיך וכידוע – אם לא תנסה – לעולם לא תצליח ולעולם לא תתקדם .

שנים על שנים של עבודה עצמית וחקר עצמי עזרו לי להבין את כל מה שכתבתי למעלה , הרבה עבודה קשה הושקעה מצידי עד שהצלחתי לשחרר קצת מהתפיסה ההיא והרשיתי לעצמי לנסות דברים חדשים אפילו שלא הייתי בטוח שאצליח בהם או שאהיה הכי טוב בהם . אני עדיין חושש לפעמים לנסות דברים שמא אכשל , שמא יראו שאני לא מספיק טוב , שמא אוכיח לעצמי שאני לא מספיק טוב , אבל כיום אני מבין את המקום של החשש להתנסות ,אני מבין מאיפה זה בא ואני יודע שזה רק עניין של זמן עד שאתנסה בעוד ועוד דברים חדשים .

אז למה אני מספר לכם את כל זה דווקא כאן בבלוג העוסק בילדים ואימון ילדים ? בגלל שעל ההבנה הזאת מבוססת כל תורת האימון שלי !

אני מאמן מאות ילדים בשבוע , יום יום , כמה שעות ביום , מגיל שנתיים ועד גיל 13 ויש דבר אחד שאני שומע שוב ושוב מילדים ואני לא מסוגל להתעלם ממנו . ניחשתם נכון " אני לא יכול " . כשאני שומע את המשפט הזה מילד במהלך האימון אני תמיד מגיב !! או שאני הולך לעזור לו באופן אישי , מוריד דרגת קושי אחרי דרגת קושי ואני נצמד אליו עד שהוא מצליח ואז הוא מקבל את " אתה רואה שאתה יכול ?? ניסית , התאמצת הצלחת ! כל הכבוד !! " או שאני עוצר את השיעור ומספר להם את הסיפור על התינוק שרצה ללמוד ללכת ואחרי שהוא נפל פעם אחת הוא לא רצה ליפול יותר ולכן הוא אף פעם לא למד ללכת .

אז אני רק אומר שללמד ילדים להיות הכי טובים שאפשר זה מצוין ! אבל זה חייב להגיע בדרך שמאפשרת להם להתנסות , שמאפשרת להם להיכשל ושמלמדת אותם שזה בסדר לעשות טעויות כי רק ככה לומדים .

האימון היומי 1.4.14

צילום : דימה וזינוביץ .

הגירסה שלנו לאימון האופן 14.5 :

ב5 דק' כמה שיותר חזרות של :

2 טראסטרס עם מקל מטאטא (או רק עם הידיים) ו 2 ברפיז

4 טראסטרס ו 4 ברפיז

6 טראסטרס ו 6 ברפיז

וכן הלאה …

בקבוצת הגדולים של כתות ד-ו התוצאות נעו בין : 68 ל 120 .

מה יהיה מחר אצל הצעירים ? נחכה ונראה 🙂

balloons wod

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

היום שיחקנו קצת בבלונים .

אז איך משחקים בבלונים בסגנון קרוספיט ?

הנה דוגמא לאימון היומי (balloon WOD )

 

 

במשך 5 דק' יש לעבור את המרחק הרב ביותר

כאשר שולטים בבלון בעזרת הידיים , הרגליים או הראש . מבלי שהבלון ייפול לקרקע .

(בלון נפל ? חוזרים אחורה …)

נסו את זה בבית וספרו לנו איך היה 🙂